הלימודים לתואר ראשון (ב.א)

יועצת ב.א:  דוקטור נורית שטובר–זיסו

מטרת הלימודים

החוג ללימודי ישראל בנוי במתכונת המקובלת של לימודים אזוריים רב תחומיים (Area Studies). במסגרת תכנית הלימודים, החוג מעניק ידע בהכרת הארץ והמדינה, תוך הבנת הכוחות והגורמים אשר עיצבו את גורלה במרוצת הדורות, ויכולת להתמודד עם סוגיות אקטואליות בעזרת ידע מעמיק הכרוך בהכרת העבר. במוקד תשומת הלב של החוג מצויים העניין המיוחד בארץ עצמה, בתושביה, במאפייניה הנופיים, בתולדותיה ובייחודה האנושי.

הלימודים בכל התחומים כוללים מבואות – ובהם נלמדים לימודי הליבה של התחום, שיעור-תרגיל (שו״ת) ובהם קורסים לבחירת התלמידים במגוון תחומים, וסמינריונים – עבודות מחקר אישיות
הלימודים מועשרים בסיורים ובעבודות שדה.

תנאי קבלה
עמידה בתנאי הקבלה הכלליים של האוניברסיטה.

תנאי הקבלה מאפשרים למועמדים מעל גיל 30, בעלי תעודת בגרות מלאה בממוצע 75 ומעלה ולאחר ראיון אישי – להתקבל ללא בחינה פסיכומטרית. בנוסף, עליהם לעמוד בבחינה באנגלית ובבחינה בעברית במידת הצורך.
על המועמדים להמציא אישור רפואי, המעיד על כושרם להשתתף בסיורים.

אשכולות לימוד
כל סטודנט המתחיל לימודיו לתואר הראשון יבחר באחד מארבעה אשכולות הלימוד המפורטים בתקנון הלימודים לתואר ראשון וילמד קורסים בהיקף של 6 נקודות זכות (נ״ז) שלא מתחום לימודיו: "דרך הרוח", אשכול "מדעי הנתונים", אשכול "חדשנות ויזמות", אשכול "משאבי אנוש", אשכול "קיימות וסביבה" ואשכול "תקשורת דיגיטלית מעשית". השלמת לימודים אלו מהווה תנאי לקבלת התואר.
את פירוט הקורסים ושעות הלימוד ניתן למצוא באתר האוניברסיטה http://woh.haifa.ac.il

חובת לימודי אנגלית

מתווה לימודי האנגלית באוניברסיטת חיפה החל משנה"ל תשפ"ב בהתאם להנחיות מל"ג:

חובה על כל סטודנט להגיע לרמת פטור באנגלית כחלק מחובותיו לתואר. עמידה בחובה זו היא תנאי כניסה לקורסים בדרג 3. מי שלא השלים את חובותיו באנגלית עד סוף שנה ב'  אינו יכול להמשיך בלימודיו בשנה ג' ולא יוכל להקליד מערכת לשנה ג'.

על מנת לסווג את רמת ידיעותיו של המועמד בשפה האנגלית או להעניק פטור מהם, מחויב הסטודנט בבחינת סיווג באנגלית (פסיכומטרי/אמיר/ אמירם) כחלק מתנאי הקבלה לאוניברסיטה.

ישנן ארבע רמות סיווג באנגלית ועל כל סטודנט ללמוד קורסי אנגלית בהתאם לסיווגו בבחינות הכניסה כאמור:

סטודנטים ברמת סיווג טרום בסיסי ילמדו את הקורסים הבאים: טרום בסיסי, בסיסי, מתקדמים א', מתקדמים ב'.

סטודנטים ברמת סיווג בסיסי ילמדו את הקורסים הבאים: בסיסי, מתקדמים א', מתקדמים ב'.

סטודנטים ברמת סיווג מתקדמים א' ילמדו את הקורסים הבאים: מתקדמים א', מתקדמים ב'.

סטודנטים ברמת סיווג מתקדמים ב' ילמדו את הקורסים הבאים: מתקדמים ב', קורס תוכן אחד באנגלית.

סטודנטים ברמת סיווג פטור: ילמדו שני קורסי תוכן באנגלית.

פירוט ניתן לקרוא באתר היחידה ללימודי אנגלית שפה זרה או בפרק היחידה ללימודי אנגלית שפה זרה המופיע בשנתון.

כל סטודנט שהחל לימודיו במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל משנת הלימודים תשפ"ב, ילמד לפחות שני קורסים בשפה האנגלית במהלך לימודי התואר הראשון. מובהר כי שני הקורסים בשפה האנגלית יהיו שני קורסי הכשרה ללמידת השפה האנגלית או שני קורסי תוכן או קורס הכשרה וקורס תוכן, וזאת בהתאם לרמת הסיווג של הסטודנט בכניה ללימודיו האקדמיים.

המסלול הדו–חוגי
מבנה הלימודים

תוכנית הלימודים לתואר ראשון מסתכמת ב–60 נ״ז. התוכנית מורכבת מ–3 סוגי קורסים: שיעור מבוא, שיעור תרגיל (שו״ת או קמפוס שדה) וסמינריון. מתוך 60 נ״ז לתואר, ניתן לצבור עד 12 נ״ז בחוגים אחרים באשכולות הלימוד הנלווים (קורסי דרג 2 ו–3 בהתאם למפורט בהמשך).

• שיעורים (דרג 1):
  בשנה א׳יילמדו 5 שיעורי מבוא חובה: הדרכה מתודולוגית 4 נ״ז (מורכב מקורס ״אוריינות מידע מתוקשב״ [2 נ״ז] וסוגיות מתודולוגיות נבחרות [2 נ״ז], גיאוגרפיה ישראלית [4 נ״ז], המאה ה–19 [4 נ״ז], הרעיון הציוני [4 נ״ז], גיאוגרפיה פיזית של ישראל [4 נ״ז]. סך הכל 20 נ״ז.
• שיעור ותרגיל (דרג 2):
  בשנה ב׳ ו–ג׳יבחרו התלמידים קורסי בחירה שו״ת ו/או קמפוסים מתוכם 6-12 נ"ז מאשכול הלימודים הנלווה. סך הכל 28 נ״ז.
• סמינריונים (דרג 3):
  יילמדו בשנה ג׳ 2 סמינריונים [6 נ״ז כ״א], בתנאי שסיימו את חובת לימודי אנגלית. סך הכל 12 נ״ז.

סיורים
על התלמיד להשתתף במינימום 8 ימי סיור במשך שנות לימודיו. סיורים שנערכו בחוגים אחרים לא ייחשבו (אלא במקרים חריגים ולפי אישור מוקדם של יועץ ב.א).

דרישות מעבר
תנאי מעבר לשנה אקדמית ב׳:
ציון עובר 55 בכל אחד מהמבואות

מסלול דו חוגי — למורי דרך

החוג ללימודי ישראל מציע מסלול דו-חוגי המיועד למורי דרך מוסמכים. הלימודים במסלול זה מרוכזים לרוב ביום אחד בשבוע – יום ג׳. משך הלימודים ייקבע לפי תכנית הלימודים של כל תלמיד לאורך שלושה סמסטרים בשנה (אפשרות לסמסטר קיץ).
המסלול המוצע הוא דו חוגי ומשותף עם החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה או החוג לארכיאולוגיה או החוג ללימודים רב תחומיים.  מטרתו להרחיב את הבסיס המקצועי והידע בתחומי עיסוקם של מורי הדרך, ולאפשר להם לזכות בתעודה אקדמית לצד רישיון העיסוק כמורי דרך.

תנאי קבלה
מועמדים בעלי תעודת מורה דרך בתוקף, תעודת בגרות מלאה בממוצע 75 ומעלה וראיון אישי יכולים להתקבל ללא בחינה פסיכומטרית. כמו כן עליהם לעמוד בתנאי הקבלה הכלל אוניברסיטאיים מבחינת רמת האנגלית והעברית.

מבנה הלימודים בתכנית למורי דרך ושכר הלימוד
תכנית הלימודים כוללת הכרה פרטנית עד 15 נקודות זכות מתוך 60 נקודות לתואר ראשון בחוג ללימודי ישראל. תשלום לשכר הלימוד הוא שכר לימודים מלא (נא להסתכל בתקנון שכר לימוד תואר ראשון — הכרות).
1. קורסי חובה: בשנה א׳ יילמדו 2 שיעורי מבוא חובה בהיקף של 4 נ״ז, לפי הפירוט הבא: קורס אוריינות מידע מתוקשב (2 נ״ז) וקורס סוגיות מתודולוגיות נבחרות (2 נ״ז)

2. קורסי בחירה: התלמידים יבחרו קורסים מדרג 1 ו–2 (קורסי מבוא, שו״ת וקמפוסים) בהיקף כולל של כ–29 נ״ז, מתכנית הלימודים של החוג או קורסים במסגרת אשכולות הלימוד הנלוות.
   3. סמינריונים: 2 סמינריונים, בתנאי שהתלמיד סיים חובת לימודי אנגלית.

דרישות מעבר
תנאי מעבר לשנה אקדמית ב׳:
ציון עובר 55 בכל אחד מקורסי החובה
על התלמיד להשתתף במינימום 8 ימי סיור, במשך 3 שנות לימודיו. סיורים שנערכו בחוגים אחרים לא ייחשבו (אלא במקרים חריגים ולפי אישור מוקדם של יועץ ב.א).

מסלול דו חוגי — תכנית ידיעת הארץ לבעלי תעודת ״תו תקן״

החוג ללימודי ישראל מציע מסלול דו–חוגי המיועד למדריכים בעלי הכשרת ״תו תקן״.
הלימודים במסלול זה נמשכים בין שנתיים לשנתיים וחצי ומתקיימים לאורך שלושה סמסטרים בשנה (כולל סמסטר קיץ) לרוב ביום אחד בשבוע — יום ג׳. המסלול המוצע משותף עם החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה, או עם החוג לארכיאולוגיה, או עם החוג ללימודים רב– תחומיים, ומטרתו להרחיב את הבסיס המקצועי והידע בתחומי עיסוקם של המדריכים, ולאפשר להם לזכות בתעודה אקדמית לצד רישיון העיסוק כמדריך תו תקן.
תכנית הלימודים הדו חוגית כוללת הכרה פרטנית ב–24 נקודות זכות מתוך 120 נקודות לתואר ראשון מלא (עד 12 נ״ז בחוג ללימודי ישראל).

תנאי קבלה
מועמדים בעלי תעודת תו תקן, תעודת בגרות מלאה בממוצע 75 ומעלה וראיון אישי יכולים להתקבל ללא בחינה פסיכומטרית. כמו כן עליהם לעמוד בתנאי הקבלה הכלל אוניברסיטאיים מבחינת רמת האנגלית (רמת העברית הנדרשת במידת הצורך).

מבנה הלימודים ותשלום שכר הלימוד בתכנית למדריכי תו תקן
תכנית הלימודים לתואר ראשון בחוג מסתכמת בלימוד 48 נקודות זכות (נ״ז), והכרה פרטנית של 12 נ״ז על קורסים מתכנית תו תקן. התשלום לשכר הלימוד הוא שכר לימודים מלא (נא להסתכל בתקנון שכר לימוד תואר ראשון — הכרות).
קורסי חובה: בשנה א׳ יילמדו 2 שיעורי מבוא חובה: אוריינות מידע מתוקשב (2 נ״ז) וסוגיות מתודולוגיות (2 נ״ז); בנוסף, ילמד התלמיד עוד 3 שיעורי מבוא לפי בחירתו בהיקף של 12 נ״ז (סה"כ 16 נ"ז).
קורסי בחירה: התלמידים יבחרו קורסים מדרג 1 ו– 2 (קורסי מבוא, שו״ת וקמפוסים) בהיקף כולל של 20 נ״ז, מתכנית הלימודים של החוג או קורסים במסגרת אשכולות הלימוד הנלוות.
סמינריונים:  2 סמינריונים, בתנאי שהתלמיד סיים חובת לימודי אנגלית (סה"כ 12 נ"ז)

סיורים
על התלמיד להשתתף במינימום 8 ימי סיור במשך שנות לימודיו. סיורים שנערכו בחוגים אחרים לא ייחשבו (אלא במקרים חריגים ולפי אישור מוקדם של יועץ ב.א).

דרישות מעבר

תנאי מעבר לשנה אקדמית ב׳: ציון עובר 55 בכל אחד מקורסי החובה

המסלול החד–חוגי
מטרת הלימודים
המסלול החד חוגי מיועד לתלמידים המעוניינים להעמיק את ידיעותיהם בכל הקשור לישראל, וכן לשלב במהלך לימודיהם לתואר ראשון מקבצים הקשורים ללימודים אלה או המשלימים אותם, במטרה להביא לידע מקיף יותר בתחומי הדעת הקשורים בלימודי ישראל.

תנאי קבלה
הקבלה למסלול החד–חוגי תעשה בשתי דרכים:
1. ביוזמת ראש החוג, אשר תזמן לראיון אישי מועמדים שנרשמו לחוג והשיגו ציון גבוה במיוחד בבחינת הכניסה הפסיכומטרית.
2. תלמידים שסיימו בהצלחה את שנת הלימודים הראשונה של לימודיהם בחוג (ובחוג נוסף באוניברסיטה) ועברו סף כניסה, שייקבע מפעם לפעם על ידי ועדת ההוראה החוגית, יוכלו להצטרף למסלול החד חוגי באישור ראש החוג.

מבנה הלימודים

התלמידים במסלול החד–חוגי חייבים ללמוד 120 נקודות מתוכן לפחות 90 נקודות בחוג ללימודי ישראל
נוסף ללימודים הנדרשים במסלול הדו–חוגי הרגיל ילמד התלמיד במסלול החד–חוגי קורסים נוספים לפי הפירוט הבא: שיעור ותרגיל (4 נ״ז), קריאה מודרכת (4 נ״ז), סמינריון (6 נ״ז).

התלמיד ילמד לפי כללי האוניברסיטה, בנוסף ללימודי החוג עוד שנים או שלושה מקבצים בהיקף כולל של 30 נ״ז.

סיורים
תלמיד המסלול החד–חוגי יהיה חייב במינימום 10 ימי סיור במשך שלוש שנות לימודיו.

הערות כלליות לתואר

1. תלמיד אשר חוג לימודיו השני הוא תולדות ישראל או ארכיאולוגיה, והשלים בחוגים אלה קורסים זהים לאלה הנלמדים בחוג ללימודי ישראל, יהיה פטור משמיעת קורסים אלה בשנית, אך תוטל עליו חובה לשמוע קורסים אחרים באותו היקף שעות.
2. תעודת הוראה: תלמידי החוג יכולים ללמוד לתעודת הוראה בהיסטוריה ובשל״ח.
3. פרטים ניתן לקבל בחוג ללמידה הוראה והדרכה. טלפון 04-82408090/89.
4. מסלול מורי דרך: בוגרי קורס מורי דרך יקבלו הכרה פרטנית בקורסים ונקודות זכות לתואר ראשון בהתאם לתוכנית הלימודים המיוחדת להם המפורסמת באתר החוג + תשלום שכר לימוד לפי תקנון שכר לימוד – הכרות.
5. לא ניתן יהיה לצבור יותר מ–30 נ״ז במהלך השנה הראשונה ללימודים. יתרת השיעורים תלמד בשנה ב׳.
6. אנגלית שפה זרה: חובה על כל סטודנט להגיע לרמת פטור באנגלית כחלק מחובותיו לתואר. עמידה בחובה זאת היא תנאי כניסה לקורסים בדרג 3 (סמינריונים). על מנת לסווג את רמת ידיעותיו של המועמד בשפה האנגלית או להעניק פטור מהם, מחויב הסטודנט בבחינת מיון באנגלית (פסיכומטרי/אמיר/אמירם) כחלק מתנאי הקבלה לאוניברסיטה. מידע נוסף ראה בשנתון היחידה ללימודי אנגלית כשפה זרה. מי שלא השלים את חובותיו באנגלית עד סוף שנה ב׳ אינו יכול להמשיך בלימודיו בשנה ג׳ ולא יוכל להירשם לקורסים בשנה ג'
7. מבחנים ועבודות: קנון הלימודים הכללי לתואר ראשון המפורסם בשנתון מחייב את כל הסטודנטים בחוג.
8. שקלול ציונים: יעשה על פי משקלם היחסי של הקורסים, כפי שמופיע בגיליון הממוחשב.

הלימודים לתואר שני (מ"א)

יו"ר הוועדה החוגית לתואר שני: ד"ר אסף זלצר

מטרת הלימודים

לימודי המ"א מיועדים להרחיב ולהעמיק את הידע וההבנה של התלמידים בתחומים הבאים: היסטוריה,  גיאוגרפיה – היסטורית ונושאי חברה ומדינה של מדינת ישראל; הלימודים מיודעים לבסס, לשפר ולהרחיב את הכלים והשיטות הדרושות למחקר ולעשייה  עצמאיים בנושאים הללו. לימודי המ"א מושתתים על עבודה עצמית ועל לימוד במסגרת שיעורים, סיורים  וסמינרים.

תנאי הקבלה

מועמד בעל תואר ראשון חד-חוגי בלימודי ישראל או דו-חוגי, שאחד מהם לימודי ישראל, בממוצע של 85 ולא פחות – 76 בחוג הנוסף זכאי להתקבל ללימודי תואר שני במסלול א (עם כתיבת עבודת גמר מחקרית – תיזה).

מועמד בעל תואר ראשון חד-חוגי בלימודי ישראל או דו-חוגי, שאחד מהם לימודי ישראל, בממוצע של 76 ולא פחות מ 76 בחוג הנוסף, זכאי להתקבל ללימודי תואר שני במסלול ב (ללא תיזה).

בוגר החוג שציונו המשוקלל מתחת לציון 76, בקשתו תישקל על־ידי ועדת הקבלה.

מועמד בעל תואר ראשון ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בארץ או בחו"ל שאינו  בוגר החוג ללימודי ישראל וציונו המשוקלל לתואר 76 יידרש בקורסי השלמה (לקראת לימודים במסלול ב') בהיקף של 12 – 16 שש״ס, הקורסים ייקבעו בהתאם לרקע האקדמי של המועמד/ת.

מועמד בעל תואר ראשון ממוסד מוכר להשכלה גבוהה ששפת ההוראה בו אינה עברית, חייב לעמוד בבחינת ידע בעברית (יע"ל) ברמה הנדרשת ע״י האוניברסיטה כתנאי לזכאותו לתואר.

מועמדים בוגרי אוניברסיטאות מחו״ל וכן בוגרי אוניברסיטאות בעלות שלוחות הפועלות בישראל באישור המועצה להשכלה גבוהה, יחויבו לעמוד בהצלחה בבחינת ה– GRE או בלימודי השלמה במסגרת התואר הראשון.

לפרטים נוספים, יש לפנות לתקנון לימודים לתואר שני.

מסלולי הלימוד

בחוג ניתן ללמוד בשני מסלולים לקראת קבלת תואר מוסמך:

מסלול א׳ (עם כתיבת עבודת גמר – תיזה) ומסלול ב' (מבחן גמר)

תלמידי מסלול א׳ יעמדו בדרישות תכנית הלימודים – 36 שש"ס בשנתיים ויכתבו עבודת גמר – תיזה בשנת לימודים נוספת. התלמידים יידרשו לפי הצורך המחקרי בלימודי שפה זרה נוספת (ברמת מתקדמים) מלבד אנגלית.

תלמידי מסלול ב׳ יעמדו בדרישות תכנית הלימודים  – 36 שש"ס במשך שנתיים ובבחינת גמר  (בהתאם למתכונת שתקבע כל שנה). 

תלמידי מסלול א׳ ו־ב׳ ישתתפו במסגרת שנה ב׳ ללימודיהם בקמפוס מ״א בן 2 ימים לפחות (כולל לינה). ההכנה לקמפוס כוללת מספר מפגשים ויום הכנה.

תוכנית הלימודים

מסלול א׳

6-8 קורסים (24 שש״ס) מתוכם יכתוב התלמיד 2 עבודות סמינריוניות (סה"כ 8 שש"ס)

קורס חובה במסלול זה: כלים למחקר לכתיבה היסטורית; מתודולוגיה והיסטוריוגרפית; פרקים במלאכת ההיסטוריון (שמות הקורסים יכולים להשתנות)

קמפוס מ״א (שנה).

קורסי שפה זרה שניה בהתאם לצרכי למחקר  (ברמה של מתחילים ומתקדמים שאינם נספרים בתכנית הלימודים)

32 שש"ס לתכנית הלימודים ועוד 4 שש"ס לעבודת גמר – תיזה, סה"כ 36 שש"ס.

מסלול ב׳

8-9  קורסים (36  שש״ס) מתוכם יכתוב התלמיד 2 עבודות סמינריוניות (סה"כ 8 שש"ס)

קורס חובה במסלול זה: כלים למחקר וכתיבה היסטורית;  קורס מתודולוגיה והיסטוריוגרפיה

קמפוס מ״א בשנה ב׳.

סה"כ 36  שש"ס (תכנית הלימודים, ובחינה בסכמת)

משך הלימודים

התוכנית תתפרש על שתי שנות לימוד (ארבעה סמסטרים) במסלול ב׳ ושנת לימודים נוספת לצורך השלמת עבודת הגמר המחקרית (תיזה)

במסלול א׳  (רישום ותשלום להגשת עבודות בשנה השלישית)

במסלול ב' יש אפשרות לתכנית לימודים מואצת בשנה (פרטים בהמשך)

תכניות לימודים מיוחדות :

תואר שני (M.A) בלימודי ישראל , מסלול ב'

במרוצת שנה אחת

החוג ללימודי ישראל מציע מסלול מאתגר ומרוכז לתואר שני המתמקד בהוויה הישראלית המורכבת והעשירה במדינת ישראל. הלימודים מזמנים מפגש מרתק ומעשיר עם רבדים שונים של המציאות הישראלית בנושאי חברה ותרבות,  חיי יומיום ומגדר,  היסטוריה וגיאוגרפיה, פוליטיקה וכלכלה, מיעוטים וקבוצות שוליים בעת החדשה.

הלימודים בחוג מקנים יתרון בולט בהשתלבות מיטבית במערכות השונות של החברה הישראלית בת ימינו, במערכות החינוך וההשכלה הגבוה,  בתקשורת,  בעולם התרבות והאמנות,  ובמשרדי ממשלה.

התוכניות המוצעות מאפשרות ניצול מירבי של המומחיות האקדמית והניסיון המקצועי הקיים בחוג ללימודי ישראל באוניברסיטת חיפה, שעם חבריו נמנים מרצים מדיסציפלינות שונות.

שעות וימי ההוראה מותאמים לאנשים עובדים.

הלימודים מרוכזים בדרך כלל ביום אחד בשבוע במשך שלושה סמסטרים (כולל סמסטר קיץ).

תנאי הקבלה – בהתאם לתנאי הקבלה לחוג ללימודי ישראל

מועמדים ללא רקע והשכלה מתאימה יידרשו ללימודי השלמה בהיקף של 12 – 16 שש"ס, אשר ייקבעו בהתאם לרקע האקדמי שלהם.

תכנית הלימודים בהתאם לדרישות של מסלול ב' בלבד.

התמחות בתיירות בישראל למורי דרך

ראש התוכנית: ד״ר אסף זלצר

מטרת הלימודים

מטרת ההתמחות היא להרחיב ולהעמיק את ההשכלה האקדמית הנוגעת לישראל של ציבור מורי הדרך בהיבטים ההיסטוריים,  הגיאוגרפיים- היסטוריים, הגיאוגרפים–פיסיים והסוציולוגיים. התוכנית תקנה הכשרה אקדמית ומקצועית מתקדמת בתחום התיירות ולימודי ישראל.  הלימודים יעסקו בהיבטים שונים ומגוונים של תחום זה ובהם: שימור אתרים, תולדות הישוב בארץ בתקופות שונות בדגש על העת החדשה , גיאוגרפיה פיזית,  חי וצומח בישראל, הרעיון הציוני, הגירה ועלייה, מדינת ישראל,  הסכסוך היהודי–ערבי.

תנאי קבלה

למסלולי הלימודי בחוג במסגרת תכנית זו יתקבלו בוגרי תואר ראשון ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בארץ ובעולם, בעלי ציון משוקלל של 86 (למסלול א) ו 76 לפחות  (למסלול ב) ובעלי תעודת ״מורה דרך מוסמך״ ממשרד התיירות בתוקף.

מבנה הלימודים

תוכנית הלימודים תתקיים בשני מסלולי:

מסלול א'  עם כתיבת עבודת גמר מחקרית (תיזה) בהיקף של 36 שש״ס.

ומסלול  ב' עם בחינת גמר בהיקף של 36 שש״ס.

היקף הלימודים בכל תכנית בהתאם לדרישות המסלול שתוארו לעיל.

תוכנית הלימודים למורי הדרך כוללת ארבעה קורסי חובה:

1. שימור אתרים/ מלאכות יד
2. המסע, הסיור ומעשה התיירות בארץ ישראל
3. מדע הדתות
4. תפקידם של מוזיאונים ואתרי מורשת

התלמידים שיעמדו בכל המטלות והחובות בתוכנית הלימודים למורי הדרך יהיו זכאים לתואר מוסמך בלימודי ישראל. תחום ההתמחות יצוין על גבי תעודת המוסמך.

התמחות באוצרות מורשת

ראש התוכנית: ד״ר אסף זלצר

מטרת הלימודים

תוכנית אוצרות מורשת מציעה לסטודנטים שילוב של לימודים תיאורטיים ומעשיים בתחום המוזיאונים, האתרים והארכיונים עם המשך לימוד והעמקה בידע על הארץ. יעודה של התוכנית להכשיר את העוסקים בתחומים אלו  והמעוניינים לעסוק בנושא בחשיבה ביקורתית על מעשה האוצרות והפעילות המתבצעת באתרים כל זה במטרה לסייע בידם להתאים את פעילותם  למציאות העיצובית, החינוכית והתרבותית של זמננו. העיסוק ייעשה במטרה לעודד את המחקר ולהעשיר את העשייה השוטפת ברעיונות ותיאוריות.

תנאי הקבלה

מועמדים בעלי הנתונים שלהלן, יוכלו להגיש בקשה להתקבל לתוכנית

 למסלול א' תואר ראשון בציון משוקלל של 86 ומעלה ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל או בחו״ל בחוגים: לימודי ישראל; היסטוריה; גאוגרפיה;  ארכיאולוגיה ועוד

למסלול ב' תואר ראשון בציון משוקלל של 80 ומעלה ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל או בחו"ל בחוגים: לימודי ישראל; היסטוריה, גיאוגרפיה, ארכיאולוגיה ועוד.

מועמדים ללא רקע והשכלה מתאימה יידרשו ללימודי השלמה בהיקף של 12-16 שש"ס, אשר ייקבעו בהתאם לרקע האקדמי שלהם.

המועמדים העומדים בדרישות יוזמנו לראיון.

ניסיון מקצועי קודם מהווה יתרון אך אינו חובה.

מבנה הלימודים

תוכנית הלימודים תתקיים בשני מסלולים: מסלול עם כתיבת עבודת גמר מחקרית (תיזה) בהיקף של 36 שש״ס ומסלול עם בחינת גמר בהיקף של 36 שש״ס.

תוכנית הלימודים כוללת 4 קורסי חובה מתוך 6 הקורסים המצ"ב, בשני המסלולים:

1. תפקידם של מוזיאונים ואתרי מורשת
2. סוד האוצרות
3. שימור אתרים: מדיניות ותיעוד אתרי מורשת היסטורית בישראל
4. תרבות הנוסטלגיה, הישראליאנה והאספנות בישראל
5. המסע, הסיור ומעשה התיירות בתולדות ישראל
6. התנסות מעשית

משך הלימודים

התוכנית מרוכזת בדרך כלל ביום לימודים אחד בשבוע (מלבד קמפוס המ״א) ומתפרשת על פני ארבעה סמסטרים במסלול ללא תיזה ושנה נוספת להשלמת התיזה.

בסיום התואר תוענק תעודת מוסמך בלימודי ישראל. תחום ההתמחות יצוין על גבי תעודת המוסמך. 

תכנית רודרמן ללימודי יהדות ארצות הברית

ראש התכנית:  ד"ר דויד ברק גורודצקי

מטרת הלימודים

תכנית רודרמן ללימודי יהדות ארצות הברית היא תכנית לתואר שני העוסקת במגוון נושאים הקשורים ליהדות ארצות הברית, לחברה האמריקנית ולקשר החשוב וארוך השנים עם מדינת ישראל והחברה הישראלית בעבר ובהווה. מטרת התכנית היא לחשוף את הסטודנטים לרב-גוניותה של יהדות ארצות הברית בעבר ובהווה.

תנאי קבלה

בעלי תואר ראשון ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בארץ ובחו״ל בציון של 86 לפחות בתחומים הבאים: היסטוריה של עם ישראל, לימודי ישראל, מחשבת ישראל, היסטוריה כללית, היסטוריה של המזרח התיכון, סוציולוגיה ומדעי המדינה.

ידיעה שוטפת של השפה האנגלית.

ראיון אישי.

מועמדים שאינם עונים על דרישות הקבלה יהיו חייבים בקורסי השלמה בהיקף שיקבע על ידי ועדת החוג, בהתאם לרקע הלימודי שלהם ובאישור הדיקן ללימודים מתקדמים.

לפרטים נוספים http://ajs.haifa.ac.il/index.php/he   

מבנה הלימודים

מסלול א׳

היקף הלימודים במסלול א׳ עם כתיבת עבודת גמר מחקרית )תיזה( עומד על 36 שש״ס, 8 קורסים. מתוך 36 שש״ס, יכתוב התלמיד 2 עבודות סמינריוניות.

כתיבת עבודת גמר – תיזה

 מסלול ב׳

היקף הלימודים במסלול ב׳ עם בחינת גמר (ללא תיזה) עומד על 36 שש״ס, 9 קורסים, מתוכם יכתוב התלמיד 2 עבודות סמינריוניות. על התלמידים במסלול זה לעמוד בבחינת גמר.

תכנית הלימודים כוללת ארבעה קורסי ליבה (חובה) בשני המסלולים

1. יהודי ארצות הברית אחרי מלחמת העולם השנייה: תרבות, פוליטיקה, דת וזהות.
2. זרמים דתיים ביהדות ארצות הברית
3. ישראל, המדיניות האמריקנית ויהדות ארצות הברית.
4. קמפוס ארצות הברית — סיור לימודי בן 10 ימים בניו יורק ובוושינגטון.

משך הלימודים

התכנית מרוכזת ביום אחד בשבוע ומתפרשת על פני שלושה סמסטרים: סמסטר א׳, סמסטר ב׳ וסמסטר קיץ.

בסיום התואר תוענק תעודת מוסמך בלימודי ישראל. תחום ההתמחות יצוין על גבי תעודת המוסמך.

התמחות במדעי הדתות

ראש התכנית: ד"ר משה בלידשטיין

מטרת התוכנית

מטרת הלימודים היא להרחיב ולהעמיק את הידע וההבנה של תופעות ומסורות דתיות, להקנות לתלמידים את ידיעת הבעיות, המושגים ודרכי המחקר של חקר הדת, הן על ידי לימודים שיטתיים והשוואתיים והן על ידי לימודי התמחות. התוכנית נועדה להביא בפני תלמידיה את מגוון הדיסציפלינות המחקריות של דתות ורעיונות דתיים ולאפשר לתלמידים העמקה באחת הדיסציפלינות והכנה לקראת מחקר בתחום בו בחרו. התוכנית תעודד חשיפה למגוון רחב של מערכות דתיות, בעבר ובהווה, ולעולמן החברתי, הרוחני, הריטואלי והחוויתי, כדי לאפשר לתלמידיה הבנה רחבה ומעמיקה ככל האפשר של התופעה הדתית בכללותה.

תנאי הקבלה

מועמד בעל תואר ראשון ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בארץ או בחו״ל בציון משוקלל של 76 לפחות למסלול ב.

מועמדים אשר יידרשו להשלים קורסים ינותבו ללימודי השלמה בהיקף אשר ייקבע ע״י יועצי התכנית וועדת המ״א,  בהתאם ללימודים הקודמים של המועמד. על התלמיד להשיג ממוצע של 80 לפחות בקורסי ההשלמה על מנת להמשיך בלימודי התואר השני.

תכנית הלימודים

שני קורסי ליבה בהיקף 8 שש״ס מתוך רשימת קורסי הליבה בתוכנית השנתית (כל אחד 4 שש״ס)

קורסים מתוך כלל לימודי הבחירה בתחום התמחות בהיקף 20-12 שש"ס (בהתאם לחוג הלימודים אליו רשום התלמיד ובהתאם למסלול הלימודים) עפ״י הנושאים הבאים:

מדע הדתות

פילוסופיה של הדתות

דתות באסיה / מזרח התיכון

דתות בעת העתיקה

קורסי בחירה מהפקולטה למדעי הרוח או מדעי החברה בהיקף 12-4 שש"ס

בהתאם למסלול הלימודים

מבנה הלימודים

לימודי התכנית יתקיימו בשני מסלולים:

מסלול  א עם כתיבת עבודת גמר מחקרית (תיזה) סה״כ 36 שש״ס*

 מסלול ב׳  כולל עמידה בבחינת גמר — סה״כ 36 שש״ס

*סטודנטים במסלול א׳ שאינם שולטים בשפת המקור הקשורה למחקרם  (יוונית, לטינית וכו׳) ברמת מכינה, ידרשו ללמוד אותה ויהיו רשומים במעמד על תנאי בשנה א׳ ולהשיג ציון של 80 לפחות כתנאי מעבר לשנה ב.

בנוסף מחויבים הסטודנטים בלימודי שפה זרה מודרנית בהתאם לתחום ההתמחות (עדיף צרפתית או גרמנית) ברמת מתקדמים בהיקף של 8 שש״ס.

משך הלימודים

התוכנית תתפרש על שתי שנות לימוד (ארבעה סמסטרים) במסלול ב׳ ושנת לימודים נוספת לצורך השלמת עבודת הגמר המחקרית (תזה) במסלול א׳.

בסיום התואר תוענק תעודת מוסמך בחוג בו למד הסטודנט. תחום ההתמחות יצוין על גבי תעודת המוסמך.

התכנית הבנ"ל – התמחות במדינת ישראל ויהדות בת זמננו

ראש התכנית:  ד"ר יהודית ברונשטיין

החוג ללימודי ישראל מציע תכנית בינלאומית לתואר שני בלימודי ישראל – מדינת ישראל ויהדות זמננו. התכנית נלמדת באנגלית ומיועדת לתלמידים בינלאומיים וישראלים. משך התכנית שנה (או שלושה סמסטרים) והיא מוצעת בשני מסלולים: מסלול מ"א מחקרי עם תיזה או מסלול ללא תיזה. התכנית בוחנת את ההיסטוריה והחברה הישראלית ממגוון נקודות מבט, כולל הגירה, כלכלה, פוליטיקה, תרבות, דת ואת הקשרים בין ישראל וקהילות יהודיות בחו"ל. התכנית האקדמית העשירה משלבת  סיורים לימודיים רבים לאתרים ארכיאולוגים והיסטוריים, ביקורים בארכיונים וכן מפגשים עם  קבוצות בחברה הישראלית. מטרת התכנית היא להעמיק את ידיעותיהם של הסטודנטים על ארץ ישראל ומדינת ישראל וכן להכיר מקרוב את החברה הישראלית על שלל מרכיביה.

הלימודים מרוכזים במשך שנה אחת החל מסמסטר א', סמסטר ב' וסמסטר קיץ.

תנאי הקבלה – בהתאם לתנאי הקבלה לחוג ללימודי ישראל

תכנית הלימודים בהתאם לדרישות של מסלול ב' בחוג.

בסיום התואר תוענק תעודת מוסמך בחוג ללימודי ישראל. תחום ההתמחות יצוין על גבי תעודת המוסמך.  

מדינת ישראל ויהדות בת זמננו*

מטרת הלימודים

מטרת הלימודים היא להרחיב ולהעמיק את ההשכלה האקדמית הנוגעת למדינת ישראל ולתולדות היהודים והיהדות בזמננו. התוכניות מקנות הכשרה אקדמית ומקצועית מתקדמת בתחומי יהדות העולם, לאומיות, ציונות, אנטי ציונות ואנטישמיות, וכן בתחום מחלוקות ועימותים פוליטיים במדינת ישראל ובמזרח התיכון.

תנאי הקבלה

בהתאם לתנאי הקבלה לתואר שני בחוג ללימודי ישראל וראיון.

מועמדים אשר יידרשו להשלים קורסים ינותבו ללימודי השלמה בהיקף אשר ייקבע ע״י יועצי התכנית וועדת המ״א, בהתאם ללימודים הקודמים של המועמד.

יש להשיג ממוצע של 80 לפחות בקורסי ההשלמה על מנת להמשיך בלימודי התואר השני.

מבנה הלימודים

מסלול א׳

היקף הלימודים במסלול א׳ עם כתיבת עבודת גמר מחקרית (תיזה) עומד על 36 שש"ס. מתוכן יכתוב התלמיד 2 עבודות סמינריוניות (8 שש"ס)

כתיבת עבודת גמר – תיזה

מסלול ב'

היקף הלימודים במסלול ב', ללא תיזה, וכוללים 36 שש"ס, מתוכם 2 עבודות סמינריוניות (8 שש"ס) ובחינת בית או פרויקט גמר.

תוכנית הלימודים

תכנית הלימודים כוללת ארבעה תחומי ליבה מתוך הנושאים:

זרמים ביהדות זמננו: לאומיות, ציונות ואנטי ציונות

ישראל במזרח התיכון

מרחב יהודי בן זמננו

הגירות היהודים במאה ה 20

ציונות ופוסט ציונות

מאנטישמיות ישנה לחדשה

משך הלימודים

התוכנית מרוכזת ביום לימודים אחד בשבוע ומתפרשת על פני 3 סמסטרים (סמסטר א, ב וקיץ).

בסיום התואר תוענק תעודת מוסמך בחוג בו למד הסטודנט. תחום ההתמחות יצוין על גבי תעודת המוסמך.  

*ישנן מספר תכניות תחת שם תכנית זו, בימים שונים ובקורסים שונים.

 חלק מהתכניות בשת"פ עם החוג לתולדות ישראל.

לפרטים נוספים על תכניות הלימודים:

מזכירות החוג :  04-8249414

https://israel-stu.haifa.ac.il/index.php/he/

דוא"ל : החוג ללימודי ישראל IsraelStudies@univ.haifa.ac.il

לימודים לקראת תואר שלישי (Ph.D)

יושב ראש ועדת דוקטורט: דוקטור ירון פרי

תנאי הקבלה
• ועדת הדוקטורט החוגית תפקח על קבלת התלמידים לתכנית הדוקטורט ותמליץ על קבלתם בפני הרשות ללימודים מתקדמים.

• רשאים להגיש מועמדותם כל מי שסיימו תואר שני בלימודי ישראל באוניברסיטת חיפה או באוניברסיטה מוכרת אחרת בארץ ובחו"ל, אשר למדו במסלול המחקרי (א׳) לתואר השני, ואשר השיגו ציון טוב מאוד (86 ומעלה) בעבודת הגמר המחקרית וציון טוב (80 ומעלה) בשאר לימודיהם.

• מוסמכי חוגים אחרים שעומדים בתנאים אלה, יתקבלו לאחר דיון בוועדת הדוקטורט אשר תתאים חובות השלמה בכל מקרה לגופו, ולאחר שתבחן את מהלך לימודיהם ואת מידת התאמתם לתכני הלימוד בחוג

• הקבלה לתכנית מותנית בהסכמה בכתב של אחד ממורי החוג המוסמכים להנחות עבודת דוקטורט, בה יביע נכונותו להדריך את המועמד/ת בנושא המוצע.

• מוסמכים במסלול ב׳ אשר סיימו בממוצע 86 לפחות יוכלו להתקבל לתכנית הדוקטורט רק לאחר שישלימו כתיבתה של עבודת גמר מחקרית, על–פי תקנון לימודי תואר שני.

הנחיות להגשת מועמדות

יש להירשם באתר האינטרנט של אוניברסיטת חיפה – הרשמה אונליין – https://www.haifa.ac.il/

במקביל להעביר בדוא"ל ל IsraelStudies@univ.haifa.ac.il

– את המסמכים הבאים:

1. קורות חיים בעברית ובאנגלית
2. גיליון ציוני ב"א ואישור זכאות
3. גיליון ציוני מ"א ואישור זכאות
4. חו"ד על עבודת התיזה
5. שתי המלצות מאנשי אקדמיה – אחת מהן ממנחה התיזה למ"א
6. הסכמת מנחה בכתב
7. הצהרת כוונות בעברית ותקציר נושא המחקר באנגלית (להסבר http://israel-stu.haifa.ac.il/images/hazharat_cavanot_-_phd.pdf )

מבנה הלימודים
משך הלימודים לתואר השלישי הוא ארבע שנים, מחולק לשני שלבים: 
שלב מחקר א׳: משך הלימודים בשלב מחקר א׳ לא יעלה על שנתיים מתחילת סמסטר הלימודים בו התקבל התלמיד (כולל חופשת הסמסטר/הקיץ). במהלך תקופת לימודים זו, ולא יאוחר מסוף השנה האקדמית הראשונה, יידרש התלמיד להשלים את הצעת המחקר, לקבל את אישור המנחה להצעה ולהגישה לעיון הוועדה החוגית, וכן לעמוד בדרישות אחרות שהוטלו עליו על ידי הוועדה החוגית.
שלב מחקר ב׳: במהלך תקופת לימודים זו, יידרש התלמיד להשלים את כתיבת עבודת הדוקטור, לקבל את אישור המנחה, אישור הוועדה החוגית, וכן להגישה לרשות ללימודים מתקדמים לצורך שיפוט.

בכל שלב ישמע התלמיד סמינר מחקר לתלמידי דוקטורט במסגרת ביה״ס להיסטוריה (סה״כ שני סמינרים). מדריך עבודת הד״ר יקבע לתלמיד המחקר את תכנית הלימודים שלו ואת היקפה. ועדת הד״ר החוגית תאשר את התכנית והיקפה. תוכנית הלימודים תכלול קורסים, בהתאם להחלטת המנחה ו/או הוועדה החוגית ובהתאם לצרכי המחקר. הוועדה רשאית להטיל על התלמיד חובת בחינה (בכתב או בעל־פה)  בשיעורים שהתלמיד נדרש להשתתף בהם. בסמינריונים נדרשת רק חובת השתתפות פעילה. עם סיום חובות הלימוד ובגמר עבודת המחקר, יגישו התלמידים את עבודותיהם בחתימת המנחים לוועדת הדוקטורט החוגית. לאחר שתבחן את מהלך הלימודים ואת העבודה שבפניה, תמליץ הוועדה על מינוי השופטים ותעבירה לרשות ללימודים מתקדמים.

לפירוט נוסף ניתן לפנות לאתר הרשות ללימודים מתקדמים

https://graduate.haifa.ac.il/index.php?lang=he

לימודי מחקר מקדים (השלמות לדוקטורט)
מסלול לימודים זה מיועד לסטודנטיות וסטודנטים אשר סיימו לימודי תואר שני בלימודי ישראל ובתחומים משיקים בציון 86 לפחות. 

תנאי הקבלה למסלול זה הם:
סיום לימודי התואר השני בציון 86 לפחות; אישור בכתב ממנחה שמסכים להנחותו בעבודת הגמר המחקרית.
מועמדים שיתקבלו למסלול זה צריכים להשלים כתיבת עבודת גמר מחקרית (תזה) ולעמוד בתכנית לימודים שתוטל עליהם על ידי הוועדה החוגית ללימודי התואר השני, בשיתוף עם מנחה התיזה. משך הלימודים במסלול זה הינו שנה אחת בלבד.
השלמת הלימודים במסלול זה אינה מהווה קבלה אוטומטית ללימודי תואר שלישי.
לאחר אישור עבודת הגמר המחקרית, המועמד יגיש את מועמדותו כמקובל במסלול הרגיל לדוקטורט.